עו"ד צביה גולובוק מתמחה בכל הסוגיות המשפטיות הנוגעות למחלוקת בין בני משפחה, לרבות עריכת הסכם ממון, הסכם גירושין. ייעוץ וייצוג בתביעות לדמי מזונות, משמורת ילדים, פירוק שיתוף, ואפוטרופסות.
פירוק תא משפחתי כרוך ברוב המקרים בקרב על מזונות, משמורת ילדים וחלוקת רכוש.
גירושים עלולים להתדרדר לסכסוך מר ארוך ויקר שאינו חף מיצר נקמנות בחסות החוק
תביעת מזונות- לרוב מדובר בתביעה למזונות ילדים המוגשת ע"י האם בשם הילדים כנגד האב. החשש הרווח בקרב נשים המצויות בהליכי גירושים הינו, שהבעל יצור מצג לפיו הכנסתו קטנה יותר מזו שהשתכר בעבר, בין אם ע"י הצגת תלוש שכר שאינו משקף את המציאות ובין אם ע"י עזיבת מקום העבודה או יציאה מהארץ שלא על מנת לחזור ובכך להתחמק מתשלום מזונות.
בפני האישה עומדת האפשרות לבקש צו לעיכוב יציאה מהארץ על מנת שלא תמצא עצמה במצב בו הבעל עזב את הארץ, וקיים חשש ממשי שהבעל לא יוכל לעמוד בנטל דמי מזונות הילדים יחד עם זאת מוגשת לא אחת בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ ולו רק כדי ליצור לחץ על הבעל.
משמורת ילדים- במסגרת תביעה למשמורת שלרוב מוגשת ע"י האם,מתבקש ביהמ"ש לקבוע בידי מי ליתן את המשמורת. כאשר לא מדובר במשמורת משותפת, עלול אחד הצדדים להגיש בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ נגד הילדים, כדי למנוע מההורה השני אפשרות של הברחת הילדים או לחילופין יציאתם מהארץ ללא הסכמתו.
פירוק שיתוף – תביעה לפירוק שיתוף מתייחסת לרכוש שנצבר במהלך שנות הנישואים אותו יתבקש ביהמ"ש לחלק בין הצדדים. גם בתביעות אלו מוגשות בקשות למתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בן הזוג בטענה שקיים חשש סביר שבן הזוג יבריח נכסים לחו"ל ובכך יעמיד בסכנה את האפשרות לממש את פסק הדין.
חשוב לציין- כי ניתן להגיש בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ, גם אם לא הוגשה תביעה ובתנאי שזו תביעה תוגש בתוך 7 ימים.
הסמכות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נתונה לא רק לבית המשפט לענייני משפחה אלא גם לרבנות, במיוחד כאשר קיים חשש שבריחת בן הזוג ללא מתן גט, עלולה לגרום לאישה למצוא עצמה עגונה . לחילופין, בית הדין הרבני יוציא צו עיכוב יציאה מהארץ באם ישתכנע שהדבר עלול למנוע מימוש פסק דין.
עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה קשה מאד במיוחד כלפי מי שעבודתו בחו"ל או אפילו כלפי מי שמחלק את זמנו בין ישראל לחו"ל. לא אחת משמשת סנקציה בידי צד לסכסוך ככלי ניגוח כלפי בן הזוג בניסיון ללחוץ עליו להיכנע לדרישותיו, אלא שלעיתים עלול להביא הדבר להחרפת הקרע בין בני הזוג, ומניעת אפשרות להגיע לפתרון.
הסכם ממון טרם הנישואין, שקיבל תוקף של פסק דין, המסדיר את הזכויות והתביעות ההדדיות בין בני הזוג, עשוי למנוע רבים מהסכסוכים בין בני זוג, פניה לבתי משפט, בזבוז משאבים כספיים ונקיטה בהליכים קיצוניים כגון צו עיכוב יציאה מהארץ.
ירושה- צוואה ומה שביניהם
חוק הירושה במדינת ישראל קובע שני מסלולים לחלוקת עזבונו של אדם:
ירושה עפ"י דין
חלוקת עיזבון של אדם בין יורשיו החוקיים- בהתאם למעגלים משפחתיים אותם הגדיר חוק הירושה:
מעגל ראשון: ילדים, נכדים ונינים.
מעגל שני– יורשים: הורים, אחים ואחיות, אחיינים ואחייניות.
מעגל שלישי– יורשים: סבים, דודים ובני דודים.
החלוקה השכיחה ביותר הינה כאשר האדם הותיר אחריו בן/בת זוג וילדים ובמקרה זה יתחלק העיזבון באופן הבא: בן/בת הזוג יורשים מחצית העיזבון והמחצית השניה תתחלק בין הילדים בחלקים שווים.
צוואה
בקרב רוב האנשים, נוצרת תחושת אי נוחות כאשר מדברים על צוואה, במיוחד כאשר נוהגים להדחיק את העובדה, כי חיי נצח אינם אחת מתכונות האדם.
היערכות מבעוד מועד ליום פקודה, עשויה ליתן מענה לרצונו של אדם מצד אחד, ולמניעת "מלחמות ירושה" מצד שני. באמצעות עריכת צוואה, יכול כל אדם להשאיר הוראות באשר לחלוקת רכושו בין יורשיו החוקיים כמו גם ליורשים שאינם מקרב בני משפחתו.
ירושה עפ"י צוואה- עריכת צוואה, מאפשרת לכל אדם להחליט מראש כיצד בחר לחלק את רכושו לאחר יום פקודה. מדובר בחלוקה שאינה תלויה בהכרח בקשרי משפחה ואינה מחייבת חלוקה שווה בין היורשים. לרצון החופשי של עורך הצוואה חשיבות רבה מאד שכן בדרך זו יכול אדם לתקן "עוולת" – לדוגמה:
הורה לשניים או יותר- כאשר אחד מהילדים קיבל מההורה עזרה כספית בעזרתה התבסס בחיים בעוד שאר הילדים של עורך הצוואה, נמצאים רק בתחילת בניית עתידם המקצועי והכלכלי הרי
שבאמצעות עריכת צוואה יוכל אותו הורה לחלק את רכושו באופן שבו לילדיו הנמצאים בתחילת דרכם יצווה חלק גדול יותר בעיזבון ובכך יאזן בין מה שנתן בחייו לאחד מילדיו לבין שאר הילדים. לדירת מגורים.
הורה נשוי שלא טרח לערוך צוואה משאיר את חלוקת הרכוש לירושה עפ"י דין. נכסיו יחולקו לאחר מותו בין ילדיו ובין בן/בת הזוג. כל אחד מהצדדים יקבל מחצית מהנכסים.
חשבתם מה יקרה לדירת המגורים למשל אם לא ערכתם צוואה ?
במקרים רבים, חלק מילדי ההורה המוריש או בן/בת הזוג ירצו למכור את הדירה וחלק לא יהיו מעוניינים בכך. אין ספק שהמחלוקת עלולה לגרום נזק למערכת היחסים המשפחתית אשר יכול להימנע אילו נערכה צוואה.
מתי הכי חשוב לערוך צוואה ?
עריכת צוואה חשובה לכל אדם גם למען שמירה על שלמות המשפחה לאחר פטירת המצווה.
אנחנו לא נאיביים, ויודעים שלמרות המצב הרצוי, לא כל אחד הותיר אחריו צוואה וכנראה שלא כולנו הפנמנו את חשיבותה של צוואה.
כדי לחדד את חשיבות עריכת צוואה, להלן מספר מצבים בהם מומלץ שלא לקחת סיכון ורצוי לדאוג בהקדם לעריכת צוואה:
מחלה סופנית במידה ואדם יודע או מאמין כי ימיו ספורים, מומלץ מאוד ולערוך צוואה.
עריכת צוואה רצויה במצב של גירושין, או לחילופין חיים משותפים ללא נישואין (עם או בלי ילדים משותפים).
במקרה בו מעוניינים לנשל את אחד מבני המשפחה, שאמור היה לרשת את המצווה (בן/בת זוג, ילד/ה)- הדרך היחידה להבטיח חלוקת עיזבון שאינה שוויונית הינה באמצעות עריכת צוואה.
מצב נוסף בו מומלץ מאוד לכתוב צוואה הוא במקרה של שותפות עסקית שאינה ממוסדת תחת חברה בעלת מניות.
כאשר אחד מהיורשים הפוטנציאליים מוגבל/נכה/חולה ואינו מסוגל לקיים עצמאות כלכלית בניגוד לשאר היורשים – צוואה תוכל להסדיר את עניינו ולהבטיח את עתידו הכלכלי, כיוון שאין לו כלים לדאוג לעצמו.
הדוגמאות שלעיל אלו מקרים בולטים של צורך עריכת צוואות, אך כפי שאמרנו, מומלץ לכתוב צוואה בכל מצב.
לא כדאי להזניח את הנושא הזה למרות אי הנעימות שבדבר.
ברחתם מהמחשבה על צוואה ? תחשבו שוב. תעשו חסד עם הקרובים אליכם ותכתבו צוואה בעזרת עורך דין מומחה ל-דיני ירושה. אם זה המצב, כדאי וחובה להתייעץ מיידית עם עו"ד מומחה בתחום ה-צוואות.
סוגי צוואות:
בכתב יד - תיערך בכתב ידו של המוריש, תיחתם על ידו ותישא את תאריך עריכתה.
בעדים – תיערך בכתב ותיחתם על ידי המצווה בפני שני עדים, בגירים, שאינם פסולי דין ואין להם עניין בצוואה.
בפני רשות – המצווה יותיר את צוואתו בדרך של אמירת דבריו בפני בית המשפט, רשם בית המשפט, רשם לענייני ירושות, בית הדין הרבני או נוטריון, או בדרך של הגשת צוואה כתובה.
צוואה בע"פ- (צוואת שכיב מרע) -אדם הנוטה למות או מי שרואה עצמו כנוטה למות, בין אם נמצא בביתו ובין אם בבי"ח, יכול להביע את רצונו בפני שני עדים אשר יכתבו את דבריו במסגרת זיכרון דברים בו יתארו את הנסיבות בהן התבקשו לרשום את רצון השכיב מרע ולהגיש את הצוואה שנכתבה כאמור בבית המשפט בסמוך למועד בו נרשמה הצוואה.
משרדנו מתמחה בדיני ירושה ועריכת צוואות. יעוץ משפטי וליווי של משרד עורכי דין יבטיח כי צוואתכם תיערך ותאושר באופן שייתן לה תוקף לאחר לכתכם וימנע מחלוקות בין יורשיכם.
התוכן נועד למתן אינפורמציה בלבד, הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי הניתן על ידי עורך דין
**
מיהו עובד
הוכחת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין תובע לנתבע, הינו הבסיס לכל תביעה ולמרות זאת, לשאלה בסיסית ומהותית כמו "מיהו עובד" המחוקק לא נתן תשובה.
אם כן, כיצד נגדיר עובד?
ההלכה אשר נקבעה בפסקי הדין כוללת מספר מבחנים שבהתקיימם, ניתן לקבוע כי אכן מדובר בעובד.
א. מבחן ההשתלבות –
ב. קיומו של מפעל
ג. קשר חוזי- חוזה עבודה
ד. האם קיים פיקוח על עבודת העובד
ה. מידת החיוניות והמרכזיות של העובד
ו. משך העבודה
ז. בלעדיות העבודה
ח. מקום ביצוע העבודה
ט. שכר וצורת תשלום
מיהו מעביד
גם לשאלה זו אין הגדרה בחקיקה למרות שהינה משמעותית מאד במיוחד לנוכח קביעת מעמד העובד וצורת ההעסקה.
עובדי קבלן – העובד נשכר לבצע עבודה ע"י הקבלן. הקבלן שולח את העובד לבצע עבודה אצל המשתמש.
קיומם של יחסי עובד ומעביד
העבודה במגזר הציבורי והפרטי מתבצעת במגוון צורות העסקה, ביניהם באמצעות עובדים עצמאיים, עובדי קבלן ונותני שרות, כאשר השכיחה והנפוצה ביותר הינה זו המתאפיינת בקיומם של יחסי עובד ומעביד.
יחסי עובד-מעביד הינם יחסים חוזיים שבין עובד לבין מעביד, במסגרתם מבצע העובד עבודה בעבור מעבידו.
קיומם של יחסי עובד ומעביד נבחן בהתאם למהות ההתקשרות והתנהגות הצדדים, ולא בהכרח על פי הכינוי שנתנו לה הצדדים.
שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד העסיקה רבות את בתי הדין לעבודה ובמשך השנים נקבעו מבחנים רבים בעניין.
המבחן המוביל כיום לבחינת יחסי עובד ומעביד הינו המבחן המעורב, כאשר המבחן הדומיננטי ביותר בתוכו הינו מבחן ההשתלבות. למבחן ההשתלבות שתי פנים, האחד הוא הפן החיובי, דהיינו עד כמה עיסוקו של נותן השירות משתלב במפעל של המעביד לצורך ביצוע פעילותו הרגילה של המפעל. התנאי השני מתייחס לפן השלילי והוא דן בשאלה אם אותו נותן שירות אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני.
למבחן ההשתלבות מצטרפים מבחני המשנה, ביניהם, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, מבחן הפיקוח והשליטה ( האם ביצוע העבודה נתון למרות ולפיקוח של ממונה ), צורת תשלום השכר ואופן ניכוי תשלומי החובה, תשלומי מס ערך מוסף, ביצוע העבודה באופן אישי ללא היעזרות באחרים ועוד.
חשוב להדגיש כי שאלת יחסי עובד ומעביד נבחנת לפי מכלול המבחנים ולא נקבעת באופן חד משמעי על פי מבחן זה או אחר.
משמעות קיומם של יחסי עובד ומעביד
משפט העבודה נועד להסדיר בעיקר יחסים בין עובד למעביד, כך שנקודת המוצא בהחלת משפט העבודה על מקרה ספציפי הוא בזיהוי הצדדים כעובד וכמעביד. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מסמיך באופן ייחודי את בתי הדין לעבודה לדון בשאלה המקדמית בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד.
לקביעה כי בין שני צדדים מתקיימים יחסי עובד ומעביד השלכות רבות על הצדדים לאותה מערכת יחסים, כפי שיפורט להלן.
על מערכת יחסי עובד ומעביד חלה מערכת שלמה של חובות וזכויות, ובראשן מערכת הזכויות הסוציאליות וחוקי המגן. בניגוד לעובדים עצמאיים ונותני שירותים , העובד מקבל שכר עבודה בגין עבודתו (ולא תמורה כעצמאי או כנותן שירותים), כאשר המעסיק מחויב לשלם לעובד לפחות שכר מינימום ולא להלין את שכרו. בנוסף לשכר עבודה, מחויב המעסיק להפריש עבור העובד הפרשות לקרן הפנסיה, לשלם לו דמי הבראה מדי שנה וכן לפדות את יתרת ימי החופשה שנותרה לעובד בסיומם של יחסי העובד ומעביד.
הבדל משמעותי ביותר בין עובד לעצמאי הינו בסוגיית פיצויי הפיטורים: בעוד שבסיום ההתקשרות עובד עצמאי לא יהא זכאי לפיצויי פיטורים, הרי שעובד יהא זכאי לקבלת פיצויי פיטורים כאשר מתקיימים ההוראות הקבועות בחוק פיצויי פיטורים.
ביטוח מנהלים / קופת גמל/ קרן פנסיה
בינואר 2008 נכנס לתוקפו צו ההרחבה לפנסיה חובה, המטיל חובה על המעסיק להפרשי לזכותו של העובד אחוז מסוים ממשכורתו בנוסף להפרשות העובד.
סוגי הפנסיה
פנסיה צוברת- קרן בה נצברים כל הכספים המופרשים הן ע"י העובד והן ע"י המעביד ובהגיע העובד לגיל פרישה יוכל לפדות את הכספים שנצברו לזכותו בצירוף ריבית והצמדה.
פנסיה תקציבית- להבדיל מפנסיה צוברת בה גם העובד וגם המעביד מפרישים אחוז מסוים מהמשכורת לקרן הפנסיה, הרי שבפנסיה תקציבית, ההפרשות הינן אך ורק מצד לפי תקציב שנקבע מראש.
עובד חדש ללא ביטוח פנסיוני- צו ההרחבה קובע כי העובד יהיה זכאי להפרשות לפנסיה רק בתום שישה חודשי עבודה- שהינם תקופת ההמתנה.
עובד חדש עם ביטוח פנסיוני- עובד חדש המתקבל המגיע למקום העבודה החדש עם ביטוח פנסיוני קודם, המעסיק חייב לבצע הפרשות עבור העובד מיום עבודתו הראשון כך שנצבר לעובד רצף פנסיוני ולמעשה אין תקופת המתנה.
שחרור קופת גמל/קרן פנסיה/ביטוח מנהלים
בעת סיום עבודתו של העובד בין אם כתוצאה מפיטוריו ובין אם כתוצאה מהתפטרותו- חייב המעביד לשחרר לטובת העובד את הכספים שנצברו עבורו, קרי להעביר את ביטוח המנהלים או התגמולים בקרן הפנסיה ע"ש העובד
דמי אבטלה
על המפוטר להתייצב בלשכת התעסוקה הקרובה למקום מגוריו ולרשום עצמו כמי שמחפש עבודה.
במקביל עליו לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעה לדמי אבטלה.
לתביעה יש לצרף את מכתב הפיטורים, תלושי משכורת של 12 חודשי העבודה האחרונים.